© 2017 by החברה להגנת הטבע

  • White Facebook Icon

מסכמים את שנת 2017 

שומרים. מחנכים. אוהבים

מסכמים את שנת 2017 

שומרים. מחנכים. אוהבים

החברה להגנת הטבע

את החברה להגנת הטבע הקימו אוהבי טבע ו"משוגעים לדבר" אשר התנגדו לייבוש עמק החולה ב- 1953, וצפו את ההשלכות העתידיות של מפעל זה, על הטבע הייחודי של צפון הארץ.

 

ייבוש החולה הביא לתוצאות מצערות - פגיעה בטבע והכחדה של מינים ייחודיים, אך מתוך מאבק סביבתי זה נולדנו אנחנו, החברה להגנת הטבע, עמותה ציבורית בלתי תלויה, הפועלת שלא למטרות רווח, הארגון הסביבתי הגדול והוותיק בישראל ואחד הוותיקים בעולם.

מאז ועד היום, למעלה מ - 60 שנה, אנו עוסקים בשמירת הטבע, הסביבה והנוף בארץ, חינוך, טיילות ובבניית קהילה חזקה הרואה עצמה חלק מן הטבע ומחויבת לשמירת הטבע והסביבה
 

החזון שלנו - לשמור על הטבע והסביבה בישראל, באמצעות יצירת חיבור, בלתי אמצעי, בין האדם לטבע.

 

אנחנו פועלים יחד עם הציבור, בכל רחבי הארץ. בערים הגדולות וביישובים הקטנים, במגזרים השונים ובמסגרות מגוונות.
הכוח שלנו מצוי בתמיכה שלכם: חברי החברה להגנת הטבע; עוקבים אחרינו ברשתות החברתיות ובניוזלטר; תומכים בעשייה שלנו ע"י תרומות, חתימה על עצומות והגשת התנגדויות; משתתפים אתנו בהפגנות; פעילים ומתנדבים; מטיילים אתנו; אלפי המשתתפים בתכניות החינוך הסביבתי שלנו, והנוער המדהים שלוקח חלק בחוגי הסיור שלנו.

במסגרת השגרה הארגונית, היומיומית, שלנו:

  • אנחנו פועלים למען השמירה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.

  • אנחנו מעודדים טיילות ותיירות פנים וחוץ, מתוך אמונה בכך שהמפגש על הטבע יוביל לחיזוק הזיקה לטבע והסביבה, ולאקטיביזם סביבתי.

  • אנחנו מקדמים פעילות בקרב מקבלי החלטות, בכנסת ובממשלה, להגברת מודעותם לנושאי הסביבה ולהגברת נכונותם לפעול למען קידום חקיקה שומרת סביבה ותכנון המבטיח איכות חיים וסביבה.

  • אנחנו מייצגים את ארגוני הסביבה בישראל במוסדות התכנון המחוזיים והארציים.

  • אנחנו יוצרים ומקדמים שיתופי פעולה בין ארגוני סביבה וארגונים נוספים

  • אנחנו שומרים על עצמאות רעיונית, מקצועית וארגונית, על מנת שהעמותה תוכל לפעול לקידום מטרותיה, באופן חופשי וללא כל תלות.

 
 

שומרים על הים

שומרים על הים

יחד ממשיכים לפעול לשיפור מצבם האקולוגי של הים התיכון וים סוף, ולמען שמירה על חופי הים. על ידי קידום של תכנון,

חקיקה ואכיפה יעילה.
 

2017 הייתה שנה היסטורית בתחום הדיג:

התקנות החדשות להגנה על הים - מציאות חדשה בים התיכון.

במהלך חמש השנים האחרונות, במסגרת פרויקט "דגים באחריות", התמודדנו עם קשיים רבים, צעקנו, עתרנו לבג"ץ,
גרנו במסדרונות הכנסת, שלחנו מיילים לשרים, יצרנו את SeaWatch  פלטפורמה לדיווחים מהים ורקמנו, ביחד עם הדייגים, את קוד כבוד. ריכזנו מספר הישגיים דרמטיים שבזכותם פני ותוך הים עומדים להשתנות.

עיקר ההישגים של הרפורמה הכוללת בתחום הדיג, שנכנסה לתוקף בינואר 2017:

  • הפסקת שיטות הדיג ההרסניות: הפסקת דיג המכמורת בחלק מהאזורים הרגישים - בהיקף של שליש מהים התיכון הישראלי בעזרת איגום כ-20 מיליון ₪ ממשרדי האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. כספים אילו שימשו לפיצוי דייגי המכמורת מצפון ישראל (נמל הקישון) ויסגרו את השליש הצפוני של הים התיכון לדיג מכמורת.

  • איסור דיג מכמורות למשך 3 חודשים בעונת הגיוס.

  • הפסקת דיג בצלילת מיכלים.

  • הפסקת דיג בעונת הרבייה, למעט חכות מהחוף ודיג מעל 12 מייל.

  • קביעת מכסת שלל יומית לדייגים ספורטיביים.

  • הגדלת אורך המינימום המותר לדיג של מיני דקר (לוקוס).

  • שדרוג האכיפה – החל מינואר 2018 תעבור אכיפת הדיג לאחריות רשות הטבע והגנים, במסגרת 4 צוותי ים ייעודיים לנושא. מהלך זה צפוי להביא לביטוי ממשי את התקנות שנחתמו בכנסת. סמכות התביעה תישאר במשרד החקלאות.

  • הגנה על מינים בסכנת הכחדה – הגשנו עתירה לבג"צ בדרישה להכריז על 5 מיני דקר ועל טונה כחולת סנפיר כערכי טבע מוגנים שאסור לצוד אותם. העתירה נמצאת בשלבי בירור בבית המשפט.

 

 

ניטור ואכיפה:

פיתחנו את המוקד לדיווחים על מפגעים בים התיכון בזמן אמת- אפליקציית Sea Watch. הדיווחים נעשים על ידי הציבור באמצעות האפליקציה מבוססת  GPS. האפליקציה פועלת בשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול והאכיפה בים התיכון. כל הדיווחים מועברים באופן מידי לגורמי האכיפה, על ידי SMS ומייל הכולל בתוכו את כל פרטי האירוע. בשנת 2017 התקבלו כ - 350 דיווחי ציבור, שהביאו בחלקם ליישום פעולות אכיפה בשטח ע"י הרשויות בתחום עבירות הדיג, סילוק רשתות רפאים, והצלת מינים מוגנים.

בין השאר, סולקו במהלך שבוע אחד, 3 רשתות רפאים ושוחררו מהם בהצלחה 8 פרטים של הסרטן הנדיר "כפן גושמני".

פיתחנו פלטפורמה לדיווח על קיפודי ים בים התיכון - קיפודי הים, שבעבר היו נפוצים מאוד בחופי ישראל, נעלמו בשנים האחרונות כמעט לחלוטין, ככל הנראה בגלל התחממות הימים בעשורים האחרונים ודחיקה על ידי מינים פולשים. מעקב אחר השינויים בגודלם של הקיפודים שנותרו, ובמבנה האוכלוסייה שלהם, יכול לסייע בהבנת תהליך היעלמותם. פרויקט "מחפשים את קיפוד", בשיתוף עם המכון לחקר ימים ואגמים, עוקב אחר מגמת ההיעלמות הזאת, ובמסגרתו אנו קוראים לצוללים, לאנשי ים ולציבור הרחב שפוקד את הים התיכון - לתעד ולדווח לנו היכן נצפו קיפודי ים.

פעלנו להסדרת מעמד המשרד להגנת הסביבה ולקידום שקיפות ושיתוף ציבור בהליכי האישור של תכניות פיתוח גז ונפט בים:

מאז התגלו תגליות הגז הגדולות בתחומי המים הכלכליים של ישראל (מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים), לא הוסדרה הרגולציה שתחול עליהם. בעוד המאבקים בתחום הגז עסקו עד כה בעיקר בהיבטים הכלכליים – מחיר הגז, ייצוא ועוד. אנחנו בחברה להגנת הטבע פעלנו רבות להטמעת אינטרסים סביבתיים וציבוריים בהליכי האישור של קידוחי החיפוש וההפקה של גז ונפט בים, שכיום אינם.

לצורך כך, הגשנו בספטמבר האחרון עתירה לבג"ץ, בשיתוף עמותת אדם טבע ודין, כנגד האישור של תכנית הפיתוח של מאגרי "כריש" ו"תנין" (המשתרעת ע"פ עשרות קמ"ר, וכוללת כ-9 קידוחי הפקה, אסדה, צנרת תת ימית ומערכות הולכה גדולות), בדרישה לחייב את המדינה לפרסם לידיעת הציבור את תכנית הפיתוח, לאפשר לציבור להשיג ולהגיב עליה ולערוך תסקיר השפעה על הסביבה הכולל חלופות פיתוח. תכנית הפיתוח של "כריש" ו"תנין" קודמה ואושרה בהליך בזק (כ-3 חודשים), באישורו של הממונה על ענייני הנפט בלבד, ללא שקיפות, ללא פרסום, ללא מעורבות כלשהי של הציבור. זאת, על אף שאם היתה מוקמת בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל (עד 22 ק"מ מן החוף), היתה נדרשת לעמידה בהוראות חוק התכנון והבניה במלואן .

הפער הבלתי נתפש הזה מסוכן לאדם ולסביבה הימית והיבשתית. החשיבות בשמירה על הסביבה הימית אינה מתמצה רק בדאגה לטבע ובעלי החיים הימיים. סביבה ימית בריאה המנוהלת כראוי מספקת לציבור הישראלי שירותים בעלי ערך אדיר, ובהם קיבוע פחמן למיתון שינויי אקלים וייצור חמצן המבוצעים על ידי יצורים ימיים זעירים (התורמים למעגל הגלובלי), ייצור דגה, ואספקת מים נקיים.

אחד העקרונות המשמעותיים ביותר למניעת פגיעה בסביבה כתוצאה, למשל, מדליפות - הוא הפרדת הגורם המאשר מן הגורם המפקח. למסקנה הזו הגיעו מדינות שונות בעולם, בדר"כ - בדיעבד ולאחר שקרו אסונות (כגון ארה"ב לאחר אסון מפרץ מקסיקו).
בישראל, כיום, הגורם הרגולטורי היחיד המאשר את תכנית הפיתוח של "כריש" ו"תנין" - הוא הממונה על ענייני הנפט, האמון, ונבחן על פי הצלחתו להביא (במהירות) את הגז לתחומי ישראל. העתירה שלנו תלויה ועומדת בפני בג"ץ ואנו ממתינים לתגובת המדינה אליה.

 

משמר הים:
 יחד עם צוללנים המתנדבים במשמר אנו פועלים באופן קבוע לשמירת טבע בים התיכון לאורך החוף הישראלי.

צוללי משמר הים מקבלים הכשרה מקצועית בנושאים של אקולוגיה ימית ושמירת טבע, ולאחריה לוקחים חלק בפעילויות צלילה קבועות לשמירת טבע בים לצד פעילויות חינוך והסברה לציבור הרחב. במרץ וביולי השנה ביצעו הצוללים צלילות סקרי פסולת במפרצים של נווה ים ובשדות ים. הסוקרים מתעדים ממצאי פסולת מוצקה בקרקעית הים. מטרת סקרי הפסולת היא להגדיל את מקורות הידע על פסולת ימית בישראל ובאמצעותם לקדם את הטיפול באחד המפגעים החמורים שמאיימים כיום על בריאות הים בכל רחבי העולם.
 

קהילות מקומיות למען הסביבה הימית:
מזה עשרות שנים שאנו פועלים יחד אתכם להגנה על חופי ישראל. בשנה האחרונה התחלנו בתהליך לחיזוק וליווי מקצועי של יוזמות מקומיות למען הסביבה הימית. דרך הרצאות, סיורים ואפילו שנירקולים מודרכים אנו מתחברים אל הים, מכירים את אוצרות הטבע שבו ונחשפים גם לאתגרים המאיימים על עתידו. ידע מקצועי וקהילה חזקה הפועלת למען מטרה משותפת הם כוח משמעותי ביותר ליצירת שינוי חיובי.
בחודש יוני, קיימנו ימי שיא קהילתיים, לציון יום האוקיינוסים, בהשתתפות מאות רבות של תושבים. את האירועים הפיקו הקהילות העירוניות שלנו בתל אביב, חדרה וחיפה ויחד עם קבוצות הפעילים ושותפים נוספים בערים העלו את המודעות של הנופשים בחוף לסוגיות האקולוגיות בים התיכון.

 

מיזם צבא להגנת הטבע:
מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם, הפועל זה שנה רביעית, הינו מיזם משותף לצה"ל ולחברה להגנת הטבע בשיתוף רשות הטבע והגנים למען שמירת הטבע והסביבה שבאחריות צה"ל. במסגרת המיזם, הובילה היחידה למשימות תת ימיות את שינוי תפיסת חיל הים בנושא תשתיות ימיות באופן שבו תצומצם טביעת הרגל האקולוגית, כל שהתשתיות הנדרשות יהוו בית גידול להתיישבות בעלי חיים ימיים מקומיים.
חיילי יחידות חיל הים ומפקדיהם בזירת ים סוף, פועלים לשיקום ולהגנה על בתי הגדול התת - ימי ועל חופי המפרץ. המהלך השנה העתיקו החיילים ערכי טבע ימיים מוגנים לאזורים שמורים ואספו ציפורים פצועות מהים.

דור צעיר של שומרי ים:
הים מושך אליו רבים, במיוחד בימי הקיץ החמים. כך גם את חניכי חוגי הסיירות של חברה להגנת הטבע, הפועלים במסגרת קורס פעילי סביבה וקיימו פעילות הסברה בחוף בוגרשוב בתל אביב, בשבת לוהטת של יולי. החברה הצעירים, יצאו לחוף במטרה לשכנע אזרחים לתמוך בחוק של ח"כ דב חנין וחברי כנסת רבים נוספים, על מנת לשמור על סביבה חופית טבעית, נטולת בנייה ופתוחה לכולם. על פי הצעת החוק של ח"כ חנין, תכניות בנייה ישנות, אשר אושרו לפני שנת 2004, עת נחקק חוק החופים, יובאו לבחינה מחודשת במוסדות התכנון. לצערנו, החוק לא זכה לתמיכת הקואליציה, אבל אנחנו ממשיכים לפעול. בימים אלה, מבצע החתמות הח"כים על הצעת החוק נמצא בעיצומו. אנו כמובן נתגייס כדי שהפעם הוא יעבור.

 

אנחנו רואים בהכרזה, אכיפה וניהול של שמורות טבע ימיות את הפתרון המיטבי לשמירת הטבע בים! מחקרים רבים מהעולם מצביעים על חשיבותן של שמורות ימיות לצורך שימור תפקודו האקולוגי התקין של הטבע הימי. הגנה על אזורים ללא דיג ופיתוח תשתיות מביאה תוך שנים ספורות להתאוששות ניכרת של הדגה בתוך השמורה ואפילו באזורים הסמוכים לשמורה. בישראל, רק 0.25% משטח הים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות (לעומת כ 25%  משטח היבשה). גם השטחים המעטים המוגנים אינם זוכים כיום להגנה המקסימלית בפועל, בגלל מחסור במשאבי אכיפה ימית, וכיום רק שמורת ראש הנקרה מוגנת בצורה אפקטיבית. על מנת להגן על הטבע הימי, יש להוביל להכרזה של שמורות גדולות שיאפשרו הגנה על מערכות אקולוגיות שלמות וכן על בעלי חיים ימיים גדולים שטווח המחיה שלהם רחב.

 

כמו בשנים הקודמות, גם השנה, המשכנו להוביל בתחום החינוך לידיעת ואהבת הארץ; לחנך לתחושת שייכות לארץ ולטבע; לפתח מיומנויות שטח; לעצב עמדות וערכים של אחריות לסביבה, לאדם ולטבע. לקדם ולפתח עשייה ואזרחות פעילה למען שיפור איכות חיינו, ברמה המקומית והארצית. לפתח מנהיגות והתנדבות בקרב בני נוער ומבוגרים, שיובילו לשינוי סביבתי חברתי.

לפני יותר מ- 60 שנה, הקמנו את החברה להגנת הטבע, מתוך אהבה גדולה לטבע. מאז, יום-יום, אנחנו מובילים אלפי ילדים, משפחות ומבוגרים בשבילי ארצנו, במטרה לחשוף בפניהם את הקסם של הטבע. אנחנו מאמינים ששינוי אמתי מגיע מתוך חיבור עמוק ותחושת אחריות.
הטבע לא שייך לאף אחד, אנחנו חלק מהטבע. החיים בריחוק מן הטבע הפכו אותו לזר ומנותק, עבורנו. אנחנו מאמינים שההכרות עם הטבע, והמגע הבלתי אמצעי אתו, יהפוך אותנו לחברה ערכית וטובה יותר, לחברה מחוברת יותר לנופי ארצנו ושומרת על הטבע והסביבה.

אנו עוסקים בטיילות כבר שנים רבות, עם השנים למדנו, התנסינו, התמקצענו וליווינו את תהליך ההתפתחות של הטיילות בארץ. תחום הטיילות החינוכית משתנה ומתעדכן תכופות. אנחנו משקיעים רבות בפיתוח התכנים וההדרכה שלנו, מתאימים את מערכי ההדרכה שלנו, עורכים השתלמויות למדריכים ועוד. כבר שנים רבות שאנחנו מובילים את תחום הטיילות בישראל ומהווים גורם תוכן מוביל בתחום.

חמש יחידות לימוד בטיילות

 השנה שמנו לעצמנו כמטרה להעלות את נושא ההדרכה בטיולים שנתיים, במסגרת משרד החינוך, לרמת "5 חמש יחידות לימוד".
כולנו מכירים את כוחו של הטיול השנתי. זהו רגע שיא בתהליך החינוכי של תלמידי בית הספר, ואנחנו מאמינים כי בהנחייה נכונה ויצירת חוויה מעמיקה, של חיבור ומעורבות של התלמיד לאזור הטיול ולעצמו, הטיול השנתי לא יהיה רק חוויה חברתית אלא חוויה משנת חיים.

 

מסעות חינוכיים

יותר ויותר בתי ספר על יסודיים, מצטרפים אלינו לשינוי התפיסה בטיול השנתי. במסגרת הפעילות שלנו, יחד עם חברת הבת שלנו, 'מגלים ארץ', אנחנו מובילים מאות אלפים של תלמידי בית הספר ומוריהם במסעות החינוכיים אשר הופכים את הטיול השנתי לערכי ומשמעותי, עבור בני הנוער והצוות החינוכי.
המסע החינוכי נועד להטמיע ערכים חינוכיים, לעורר למודעות, ידע ועשייה בתחומי טבע, חברה וידיעת הארץ ולהוות נקודת מוצא לתהליך חינוכי ערכי מתמשך בבית הספר. בתהליך זה, אנו יוצרים שותפות עם הצוות החינוכי של בתי הספר ועם התלמידים בתכנון הפעילות ובהפעלתה.
הכוח החינוכי של המסעות החינוכיים שלנו ניכר ומכיח את עצמו במגזרים שונים ואוכלוסיות מגוונות. השנה הפעלנו את המסעות החינוכיים שלנו במסגרת פעילות לקידום נוער. רבים ממשתתפי התכנית חוו, לראשונה, יציאה אל הטבע, התארגנות לשהייה ממושכת מחוץ לבית, חוויה חברתית מחוץ לכותלי המסגרת, פליאה מנופים ונושאים חדשים, שיח והעמקה באופן חדש עבורם.

טיולים שנתיים

יותר בתי ספר יסודיים בחרו השנה לצאת לטיול השנתי עם החברה להגנת הטבע וחברת 'מגלים ארץ'. תכניות הטיולים השנתיים שלנו מותאמות לתכניות הליבה של משרד החינוך. אנחנו מתמחים בבניית חוויה אופטימלית עבור המשתתפים. חוויה בה התלמידים לא רק מתבוננים ומקשיבים אלא הופכים לשותפים פעילים. אנחנו מקדמים עולם הדרכה מתקדם בו המדריך לא רק מגיש את המידע לתלמידים אלא משתמש בכלים מתקדמים של הנחייה. בתכנון התהליך החינוכי אנחנו שמים דגש על יצירת מעורבות, חוויה מעמיקה של למידה וחיבור אישי של המשתתף. כארגון שמירת טבע, אנחנו שמים דגש ומודעות לנושאי שמירת הטבע והסביבה בישראל. זאת מתוך אמונה כי חוויה אישית טובה ועמוקה בטיול תוביל לאזרחות פעילה ואקטיביזם סביבתי. 

בתי ספר שדה

בתחילת שנות ה-60 חלמנו חלום: להקים "בית ספר שדה", מרכז של לימוד, חקר הטבע והדרכה.

ב- 1963 הקמנו את בית ספר שדה עין גדי, הראשון בישראל, וכיום יש לנו 12 בתי ספר שדה, הפזורים מדן ועד אילת.

בתי ספר שדה ממוקדמים באזורים שונים הקרובים לטבע ייחודי.  מדריכי החברה להגנת הטבע, צעירים ובוגרים, אשר נמצאים בבתי ספר שדה, מחוברים לשטח ולמתרחש בו ומלווים את המטיילים בין שבילי הטבע והנוף שבאזור.  9 מבתי ספר שדה שלנו, מציעים גם שירותי לינה. בשנה האחרונה 250.000 מבקרים בחרו ללון בבתי ספר שדה. בניהם תלמידי בית ספר, משתתפי קייטנות, תיירים, קבוצות מאורגנות ומשפחות בודדות שבחרו לבלות את הנופש המשפחתי הכי קרוב לטבע בתוספת הדרכה מקצועית של צוות ההדרכה שלנו.

ביוחקר

אנחנו פוגשים יותר ויותר תלמידי בתי ספר יסודיים, הבוחרים להרחיב ידיעה בנושאי טבע וביולוגיה. תלמידים אלה מגיעים לבתי ספר שדה שלנו במסגרת מסעות מדעיים שמטרתם ביצוע עבודת חקר מעמידה העומדת בשיא תהליך הלמידה במסגרת המגמה הלימודית.
המסעות המדעיים שלנו מנוהלים על ידי אנשי טבע ומומחים בתחום. המסעות שמים דגש על תהליך המחקר והלמידה האישיים בסביבה מדעית תומכת בטבע. התלמידים זוכים לחוויה של "מעבדה מחוץ למעבדה". משתתפים רבים מעידים כי המסע המדעי היווה שיא בתהליך הלמידה שלהם.

קייטנות ומחנות

בחודשי הקיץ ובתקופות של חופשות אנחנו מקיימים קייטנות יום לקטנים יותר ומחנות קיץ לבני הנוער. בתי ספר שדה שלנו פותחים את שעריהם לאלפי ילדים ובני נוער המגיעים לצבור חוויות, ללמוד וליהנות ולהתחבר לטבע. בקייטנות הילדים מכירים מקרוב את עולם החי, חוקרים את הסביבה ומבלים עם חברים חדשים. את הקייטנות מדריכים הצוותים המקצועיים שלנו, צוותי ההדרכה של בתי ספר שדה. ילדים רבים בוחרים לחזור לקייטנות שלנו, שנה אחרי שנה. גם השנה הקייטנות והמחנות שלנו אירחו עשרות אלפי ילדים ונוער.
 

ארץ אהבתי

לטייל עם החברה להגנת הטבע זה לכל החיים. במסגרת "ארץ אהבתי" אנחנו מפעילים סדרות טיולי איכות למבוגרים עם מיטב המדריכים. השנה השתתפו בתכניות ארץ אהבתי כ-40.000 מטיילים.
 

טיולי ירוק

במסגרת טיולי הפנאי שלנו אנחנו מפעילים מערך של טיולי איכות. מדי סוף שבוע יוצאים מאות של ישראלים אל הטבע, בהדרכת מיטב המדריכים.

השנה שמחנו גם על כך שיותר חברות וארגונים בחרו לצאת אתנו לפעילות חוויה וגיבוש על שבילי ישראל. במסגרת פעילות זאת, נהנים העובדים מזמן של איכות וחיבור לטבע, לעצמם ולצוות אתו הם עובדים. יותר ויותר חברות בוחרות לצאת אתנו לפעילויות רווחה ובכך לתמוך בשמירה על הטבע בישראל.

גם בשנה הבאה נמשיך לפעול למען החינוך לטיילות, אהבת הארץ והשמירה על הטבע והסביבה בישראל. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לטייל איתנו, להצטרף לפעילות שלנו, לספר לקרובים לכם ולהזמין גם אותם להצטרף.

 אנשים בטבע

 

אנשים בטבע

365 ימים בשנה אנחנו פועלים למען השמירה על הטבע והסביבה בישראל, ואנחנו לא לבד!
החברה להגנת הטבע היא חברה של אנשים. המפגש והעשייה המשותפת אתכם, ציבור גדול של אנשים שאוהבים את הטבע, שהטבע מסקרן אותם, שמבינים שהחיים בישראל בעידן בו הפיתוח המואץ, על אף היותו הכרחי, חייב להיעשות תוך שימת דגש על שמירה על הטבע הערכי והייחודי שלנו, משאב מוגבל שהאחריות עליו נמצאת בידיים שלנו.

 

מסכמים את שנת 2017 עם מאות אלפים תומכים:
 

כ-35.000 משקי בית בישראל חברים בחברה להגנת הטבע.

כ- 700.000 מטיילים ומטיילות טיילו איתנו.

כ-500 ילדים וילדות השתתפו בקייטנות שלנו.

כ-99.000 גולשים אהבו אותנו בפייסבוק.

כ-700 עקבו אחרינו באינסטגראם.

כ-130.000 מנויים לניוזלטר שלנו.

 

הפעילות שלנו נפרשת בכל רחבי הארץ: ממשרדי המטה ברחוב הנגב 2 בתל אביב – יפו, דרך קהילות עירוניות בערים הגדולות: באר שבע, מודיעין, ירושלים, תל אביב, חדרה וחיפה. מרכזים ללימודי שדה (מל"שים) הפרוסים ביישובים השונים: קריית שמונה, מעלות, סכנין, עין אל אסד, חורה, רמלה, לוד ואילת, ובתי ספר שדה: חרמון, גולן, אלון תבור, אכזיב, חוף הכרמל, עפרה, הר הנגב, שקמים, עין גדי, חצבה ואילת. חוגי הסיירות שלנו פעילים בחיפה, תל אביב, מודיעין, ירושלים ובאר שבע.


אנשים טובים לאורך כל הדרך

בקהילות העירוניות שלנו, אנחנו דואגים לאיכות החיים והסביבה ליד הבית, יחד עם התושבים. אנחנו פועלים לשיתוף תושבים בתכנון, ליצירת קואליציות עם גופים נוספים, לפעולה מול מקבלי ההחלטות ברמה הארצית וברמה המקומית ולהפיכת הערים למקום טוב יותר לחיות בו.

במרכזים ללימודי השדה שלנו, אנחנו פועלים ביישובי הפריפריה ומהווים חלק אינטגרלי מהיישובים תוך קיום קשר עמוק ורציף עם הקהילה המקומית. אנחנו פועלים להגברת מעורבות התושבים לשמירה על הטבע והסביבה הקרובה להם.

בחברה הערבית, הפעילות שלנו מתפרשת מהצפון ועד הדרום, ופונה לכלל דוברי הערבית בישראל.
אנחנו פועלים בשיתוף עם מוסדות שונים ועם אוכלוסייה בכל הגילאים. אנחנו מפעילים תכניות חינוך בהן לוקחים חלק ילדי הגנים ותלמידים בבתי הספר; ותכניות השתלמויות לצוותים החינוכיים בהן אנחנו יוצרים תהליך חינוכי בשיתוף מלא עם אנשי החינוך. אנחנו פעילים בקהילות המקומיות ומקיימים פעילות ייחודית למבוגרים וקשישים. כל זאת, כדי ליצור מודעות לטבע ולסביבה בקרב החברה הערבית.

בחינוך הסביבתי, אנחנו פועלים יחד עם מערכת החינוך בכל רחבי הארץ, בבתי הספר ובגנים. יחד איתנו, הילדים מכירים את הטבע והסביבה הקרובה לביתם, מתאהבים בהם והופכים לשומרי טבע וסביבה. הילדים מפתחים תחושות אחריות ושייכות והופכים לסוכנים של שינוי בקרב המבוגרים. אנחנו מקיימים את ההשתלמות המשולבת לקיימות לצוותי ההוראה והחינוך, ומלווים את אנשי ונשות החינוך בתהליך ההטמעה במוסדות בהם הם פועלים.

בחוגי הסיירות שלנו, אנחנו לומדים, יחד עם הדור הצעיר של שומרי הטבע, להכיר ולאהוב את הארץ דרך הרגליים: מטיילים, מנווטים וישנים תחת כיפת השמיים.  אלפי החניכים שלנו בחוגי הסיירות לומדים מיומנויות שטח, מפתחים עצמאות, אחריות, מנהיגות סביבתית, ויכולת התמודדות עם קשיים, במפגש בלתי אמצעי עם הטבע.
 

בבתי ספר שדה אנחנו פועלים בשביל ויחד עם המטיילים הרבים שפוקדים את בתי ספר השדה שלנו או יוצאים לטייל איתנו בשבילי הארץ. צוותי ההדרכה שלנו מובילים מטיילים רבים במסגרת טיולי בתי ספר וטיולי משפחות. רגעי הטבע המשותפים מאפשרים לנו ליצור חיבור בין האדם לטבע. חיבור אותו אנחנו יוצרים כבר יותר משישים שנה.
 

הצטרפו אלינו גם בשנה הבאה! יחד נמשיך לפעול ולהוביל למען עתיד טוב יותר, עבורנו ועבור הדורות הבאים!

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילת החברים שלנו ולהפוך את התמיכה בטבע לשגרת חיים.

סימון שבילים

 

סימון שבילים

הועדה לשבילי ישראל לצד החברה להגנת הטבע פועלת ללא לאות למען סימון שבילי טיולים בטוחים, מעניינים ושומרים על הטבע.
בארץ כ- 10.000 ק"מ של שבילי טיול מסומנים ובניהם שביל ישראל - שביל הטיול הארוך ביותר שאורכו כ- 1000 ק"מ, והוא חוצה את ישראל לאורכה בתוואי המאפשר טיול מרהיב, בטוח, מהנה, ובתוואי המאפשר הליכה חופשית בכל ימות השנה וללא מעבר בשטחי אש
או בשטחים שאינם דורשים ליווי ואבטחה.

 

בטח גם אתם, כמונו, מכורים לטיולים בארץ. ישראל היא מדינה נפלאה לטיולים. המיקום הייחודי שלה, כגשר בין יבשות, מאפשר לנו ליהנות מכל העולמות במרחק ממש קצר. בנסיעה קצרה אנחנו יכולים להגיע ללב המדבר או להתמכר לירוק העד של הכרמל, להקשיב לפכפוך המים של מקורות הירדן, לגעת בשלג בחרמון ולטבול בים האדום. ללא ספק ישראל יפהפייה והטבע הישראלי מצליח לרגש גם את האדישים שבניינו. מה שעוד די מדהים, בישראל, שהטיול עצמו, בטבע, מונגש וברור למטייל. סימון השביל אותו אנחנו מכירים היטב ונראה לנו כאילו היה שם מאז ומתמיד, אותו הסימן הפשוט המלווה אותנו לאורך הדרך, סימן שהילדים אוהבים לחפש בדרך.
שלושה פסי צבע, שנייםם לבנים ואחד צבעוני.

רבים מאתנו מטיילים, לא מעט, בשבילי ארצנו. נעזרים במסלולים המסומנים, עוקבים אחרי הצבעים, בודקים בתיאורי המסלול או במפת סימון שבילים בעקבות איזה צבע עלינו להמשיך בפיצול השבילים. המסלול מראה לנו את הדרך ושומר עלינו שנישאר בנתיב הבטוח להליכה. מי שמטייל עם הילדים בוודאי מכיר את התהיות שלהם לגבי מי סימן את הסימון. לפעמים השאלה הזאת נשארת פתוחה.
אז מי הם אלה שאחראיים על סימון השבילים המצוין שלנו?

 

קצת היסטוריה:

שביל הטיול הראשון בישראל סומן ב-1947, במדבר יהודה. בתחילת שנות ה-60  הוקמה ה'וועדה לשבילי ישראל לצד החברה להגנת הטבע'. הסימון המקובל שנבחר לסמן את שבילי הטיול בארץ הוא 'מלבן סימון' המורכב משלושה פסים מקבילים. מאז ועד היום עובדי הוועדה אחראים על סימון ותחזוקה של שבילים המופיעים ב-20 מפות טיולים וסימון שבילים, ומידע עדכני על השבילים מתפרסמים בשינויים בשטח ושבילים חדשים. הועדה לסימון שבילים הוקמה ביוזמת החברה להגנת הטבע. זוהי ועדה ציבורית המאגדת נציגים של גופים רבים ומטרתה לתכנן, לבצע, לסמן ולתחזק אלפי קילומטרים של שבילי טיול ברחבי הארץ. הוועדה משקיעה מאמץ רב באחזקה, בסימון ובחידוש של עשרות אלפי קילומטרים של שבילים ודרכים מסומנות.
עד שנת 2000 היה סימון השבילים מתבצע על בסיס מתנדבים, אך מאז הפך צוות סימון השבילים למקצועי יותר ואנשיו מתחייבים לעבוד לפחות שנה בתפקיד. המסמנים והמסמנות נדרשים להיות אנשים חברותיים שאוהבים לטייל, לא מפחדים מעבודה פיזית מאומצת ולא חוששים מאחריות. דרישות התפקיד יכולות להישמע די בסיסיות אבל בפועל מדובר בתפקיד מאוד לא פשוט עם אחריות מאוד כבדה. צוותי הסימון יוצאים למשימות סימון הנמשכות שבוע, בשטח. הצוות נדרש לשהות יחד, מיום א' ועד ה', ללא פרידה כלל. מכאן ניתן להבין שמסמני השבילים לא מגיעים הרבה הביתה. נדרשת מידת ריכוז מאוד גבוהה. על המסמנים לסמן את הדרך הטובה והבטיחותית ביותר תוך התחשבות בתוואי ובשמירה על הטבע. עליהם להקפיד על סימונים במרחק נכון אחד מן השני כדי ליצור רצף ברור של סימון שביל עבור המטיילים.
כל שביל במדינת ישראל, ויש בערך עשרת אלפים קילומטר מהם, מסומן מחדש מדי שלוש או ארבע שנים. מושם דגש מיוחד בבדיקת הבטיחות בתוואי הקיים ובמידת הצורך מתבצעים בו תיקונים ועדכונים. מלבד זאת מסמנים כמובן גם שבילים חדשים, כשלאחרונה הדגש הוא על שבילים ארוכים ושבילי אופניים.

 

שביל ישראל:
שביל ישראל הוא ללא ספק הכוכב של השבילים המסומנים. זהו נתיב הליכה רצוף מ"דן ועד אילת" והוא חוצה מגוון נופים, עובר ליד אתרים קדושים לדתות הגדולות וליד יישובים יהודיים, מוסלמים, נוצריים, דרוזים ואחרים. שביל ישראל משמש כעמוד שדרה לאלפי ק"מ של שבילים, שסומנו זה מכבר, ומחברם למערכת אחת - תוך הקפדה על שמירת הטבע ואופי האזור.
השם וסימון "שביל ישראל" הם סימנים רשומים של החברה להגנת הטבע.
השביל מתחיל בבית אוסישקין שבקיבוץ דן ומסתיים בבית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע. השביל עובר בהרים, יערות, ערים, כפרים, יישובים, נחלים, מעיינות, לצד כבישים ובשמורות טבע, לאורך אתרים היסטוריים ותופעות טבע ייחודיות. השביל מגלם ערכי טבע ונוף, מורשת, מסורת ודת, רב תרבותיות ומפגש מרהיב ומרתק של החברה הישראלית. לאורכו של השביל צועדת ההוויה הישראלית על רגליה: תלמידי בתי-ספר, בני תנועות הנוער, חיילים, תיירים, משפחות וכל אוהבי הארץ והטבע. השביל מסומן בשטח בצבעים לבן, כחול וכתום, במדורג.

בשנת 2015, במלאות עשרים שנה ל'שביל ישראל'  ולרגל עשור  לפעילות גוגל בישראל יצאו  שני הארגונים במיזם משותף - תיעוד השביל בעזרת מצלמות והעלאתו למפות גוגל. צילום השביל הינו הארוך ביותר שנעשה אי-פעם, והצילום הראשון בעולם של שביל מטיילים החוצה מדינה שלמה. חווית השביל זמינה לצפייה באמצעות Google Street View מכל  מקום בארץ ובעולם.

שביל ישראל הפך לציר עליו נפגשות יוזמות מבורכות המאפיינות את התרבות הישראלית. אחת היוזמות שהפכה למוסד היא "מלאכי השביל". "מלאכי השביל" הם תושבים, המתגוררים בדרך כלל סמוך לתוואי השביל ופועלים בהתנדבות. הם מסייעים בחילוץ, בהטמנת מים באזורים בעייתיים, מארחים על כוס קפה, מסייעים בהעברת ציוד ואף מציעים מיטה חמה ומקלחת, או פיסת דשא להקמת אוהל.

בפסח 2017 קיימנו לראשונה את יום שביל ישראל. במסגרת היום, כ-28.000 מטיילים נהנו ממגוון של פעילויות, הדרכות והרבה הרפתקאות מהנות בתחנות חוויה ותוכן, שהוצבו בשטח. הייתה זאת חגיגה אמתית בהשתתפות אלפי מטיילים בכל רחבי הארץ.

גם בשנת 2018 נמשיך לפעול למען שביל ישראל פתוח ונגיש המושך אליו ציבור רב של מטיילים מהארץ ומהעולם.

ציפורים

שומרים על הציפורים

מיקומה של ישראל על ציר נדידה חשוב, מביא אלינו עושר ייחודי של ציפורים.
מרכז הצפרות שלנו עסוק סביב השעון במחקר ולימוד השטח למען השמירה על מגוון העופות בישראל. עיקר עיסוקו של המרכז בשימור מינים בסיכון, ובשימור בתי הגידול החשובים לקיומם. פעם אחר פעם אנחנו יוצאים למאבקים ציבוריים למען הציפורים ויחד אתכם רושמים לא מעט הצלחות.

נאסר השימוש במלכודות שמע לציד שלווים.
באוגוסט 2017 הגשנו יחד עם "תנו לחיות לחיות" עתירה לבג"צ נגד רשות הטבע והגנים בה ביקשנו מבית המשפט שיורה לרשות הטבע והגנים לאסור את השימוש במלכודות שמע לציד שלווים ואף לאסור ציד של שלווים.

בעקבות העתירה, קיימה רשות הטבע והגנים שימוע ובעקבותיו החליטה לאסור את השימוש במלכודות שמע לצורך ציד השלווים, עד לחודש יוני 2019. עד למועד זה, תבחן רשות הטבע והגנים את מצב אוכלוסיות השלו הנודד בישראל באמצעות סקרים ומחקרים נוספים, וכן תשקול לפנות לשר להגנת הסביבה בבקשה להוציא את השלווים מרשימת המינים המותרים לציד.
מנתונים שהתקבלו מפעולות ניטור אזרחי שהחברה להגנת הטבע מבצעת בשיתוף הציבור אנו למדים על ירידה דרמטית במספר השלווים, מה שמחזק את המהלך המשפטי שנקטנו.

 

יחד אתכם שכנענו את שר החקלאות לחזור בו מההחלטה להפסיק את מימון האכלת השקנאים.
כ- 50,000 שקנאים עוברים מעל ישראל. מפאת מחסור באתרי אכילה טבעיים, על ציר הנדידה, החלו השקנאים לנחות בבריכות הדגים בישראל - שם יש אוכל זמין בשפע.  במשך שנים ארוכות, בכל עונת נדידה, התעורר מחדש המשבר בין החקלאים לשקנאים. אמצעי הגירוש של השקנאים מהבריכות כללו אמצעים שפגעו בהם משמעותית. בשנים האחרונות התקיים פיילוט שהוכיח כי על ידי מתן מזון לשקנאים במקומות מוסדרים - בעמק החולה ובעמק חפר- ניתן להוציא את השקנאים מבריכות הדגים ולאפשר להם לאכול. כך ימשיכו הציפורים לנדוד בבטחה והנזק לחקלאים יצטמצם, תוך גירוש באמצעים חוקיים (רעש וירי באוויר שלא על מנת לפגוע) מבריכות הדגים.

השנה, הודיע שר החקלאות כי אין בכוונתו להקציב משאבים עבור הפרויקט (300 אלף ₪ בלבד!) ובכך סיכן את קיום הפרויקט כולו. מיד לאחר ההכרזה, יצאנו בקריאה פומבית לחתום על עצומה ולשלוח מייל לשר החקלאות. בזכות שיתוף הפעולה שלכם, נאספו כ- 1000 חתימות ונשלחו מאות רבות של מיילים ללשכת השר. הצלחנו לשנות את הגזירה ולאפשר לשקנאים להמשיך ולנדוד על ציר הנדידה הטבעי שלהם מבלי לפגוע בפרנסת החקלאים.

ספירת ציפורי הבר בחצר הבית
יחד אתכם, ספרנו השנה אלפי ציפורים. פעילות זו התקיימה, השנה, בפעם ה-12 בישראל, בין התאריכים  20.1.2017 ועד 10.2.2017. הספירה התקיימה ע"י מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ואלפי חובבי ציפורים אשר שהצטרפו למיזם חשוב זה.

בעזרת הנתונים המתקבלים בספירה השנתית אנו לומדים על שינויים ומגמות באוכלוסיות הציפורים. כך למשל, אנו למדים על התפשטותן של ציפורים פולשות בישראל (ציפורים שהובאו לישראל, השתחררו והחלו להתרבות באופן טבעי) כגון המיינה, הדררה והתוכי הנזירי, ולהבין האם קיימת השפעה של מינים אלו על מינים מקומיים ובאיזו מידה. אנו משווים תהליכים המוכרים ממחקרים בעולם (כמו התמעטות הדרורים באנגליה) עם תהליכים בישראל. מדי שנה עולה מספר המדווחים. לצד דיווחים מצפרים חובבים ומקצועיים, שמחנו לקבל דיווחים גם ממוסדות חינוך ומהקהל הרחב. לסופרים תרומה משמעותית להתפתחות המדע האזרחי בישראל ולשמירת הטבע. אנו פועלים להגברת מהימנות הדיווחים באופנים שונים – הן באמצעות המערכת הטכנולוגית והן באמצעות סינון ידני מוקפד של צפר בכיר, מונעים דיווחים על מינים חריגים שאינם צפויים בעונה זו של השנה או בסביבה בה נעשתה הספירה.

בשנת 2017 הגיעו 1710 טפסי דיווח -  גידול של כ97%  אחוז לעומת שנת 2016, וזאת - על אף קיצור משך הספירה מ 28 ל 21 יום. מתוכם 550 טפסים של גני ילדים ומוסדות חינוך המהווים כ- 32% מכלל הדיווחים. הדיווחים הגיעו מ- 740 משתתפים שונים, מתוכם 88 גני ילדים ו 300 בתי ספר בהם מתקיימת פעילות חינוך סביבתי של החברה להגנת הטבע.
ובשורה התחתונה - מה מצאנו?
עורב אפור היא הציפור השכיחה ביותר בישראל. כך ראינו גם בשנים הקודמות. חמשת המינים שנצפו במירב התצפיות הם מינים נפוצים במשכנות האדם בזכות המזון הזמין והיותם סתגלנים לסביבות משתנות. כל חמשת המינים היו בראש רשימת המינים הנפוצים גם בשנה שעברה, בסדר דומה פחות או יותר,  מה שמעיד מחד על יציבות יחסית של המערכת, ומאידך על מהימנות הנתונים, בזכות הכוח הסטטיסטי של ריבוי התצפיות.

בימים אלה אנחנו נערכים לספירת הציפורים הגדולה שתתקיים השנה בין ה - 26.1.18 ועד
 ה- 10.2.18. השנה השקנו טופס אינטרנטי לדיווח שיעזור לכם לזהות את הציפורים ולדווח אונליין! אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בספירה בגדולה, להצטרף בעצמכם ואף להפוך "לראשי חץ" של סופרי ציפורים ולארגן קבוצות שיספרו ציפורים וישתתפו בהגרלה נושאית פרסים.


הספר האדום של הציפורים

בדצמבר 2017 פורסם העדכון לספר האדום של הציפורים. עבודה מאומצת של מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ביחד עם רשות הטבע והגנים הובילה לעבודה חשובה ומשמעותית לשמירת הטבע בכלל והציפורים בפרט. העדכון מצביע על הידרדרות חמורה במצבן

של ציפורי ישראל. 65 מיני ציפורים נמצאים בשלוש הדרגות החמורות ביותר של ההכחדה, לעומת 38 מינים בשנת 2002, עת יצא הספר האדום הראשון. הציפורים הולכות ונעלמות משמי ישראל, בעקבות אבדן בתי גידול טבעיים לצורכי פיתוח, התנגשויות בקווי מתח, הרעלות וצייד לא חוקי. מהצד השני, השתפר מצבן של 44 מיני ציפורים. זאת, בין היתר, בזכות פעולות שימור טבע מגוונות, כמו אישוש פרטים בעזרת גרעיני רבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים חורפים במאגרים. העדכון הוצג ביום העיון השנתי לצפרות, שהתקיים בחנוכה 2017, באוניברסיטת תל אביב.

'צבא ההגנה לטבע' למען הציפורים

במסגרת המיזם צבא ההגנה לטבע, פרוייקט משותף לחברה להגנת הטבע וצה"ל בשיתוף רשות הטבע והגנים, התקיימו השנה מספר מיזמים מרשימים מאוד לשמירה על הציפורים, בניהם: המיזם לשיקום אוכלוסיית סיסי החומות במתחם הקריה ושרונה. סיסי החומות הן ציפורים קטנות, החיות בלהקות וניזונות מחרקים. הן מבלות את מרבית חייהן בתעופה ומקננות אצלנו באביב, בסדקי החומות או מתחת לכרכובי הגגות. צורת הבנייה המודרנית אינה מתאימה למבנה הקן הדרוש עבור צורת התעופה הייחודית של הסיסים. לכן סיסים רבים המגיעים לערים - לא מוצאים מקום מתאים לקינון. במסגרת המיזם, התקינו החיילים תיבות קינון ייחודיות שנבנו מארגזי תחמושת, בתחומי הקריה בתל אביב. תיבות אלה מאפשרות לסיס לצאת מפתח הקן בצורה המותאמת לצורת התעופה שלו.
במסגרת המיזם לשמירת העופות הדורסים במרחב נחשונים יצרו החיילים מקומות קינון לבז האדום ומתקיימת פעילות הסברה חינוכית הכוללת תצפיות וטיבוע ציפורים להגדלת מודעות ורגישות לנושא השמירה על הטבע ועל הציפורים בקרב חיילי צה"ל.
בעשרים השנים הארונות אנו עדים לירידה של כ-90% במספר הקטות בנגב. אחת הסיבות לירידה חדה זו היא מי ביוב מזוהמים שרבות מהקטות שותות מהם בקביעות. במסגרת המיזם להצלת אוכלוסיית הקטות במרחב שבטה פועלים החיילים כדי לשפר את מצבה של אוכלוסיית הקטות, על ידי אספקת מים נקיים לקטות וכן העלאת המודעות לשמירה עליהן בשטחי האש של היחידה.

 

מקום ראשון בתחרות בין לאומית

במאי 2017 זכו, הצפרים של מרכז הצפרות הישראלי, במקום הראשון בתחרות צפרות בינלאומית הנחשבת לאחת מתחרויות הצפרות הגדולות והיוקרתיות בעולם - World series of birding. זאת הפעם השלישית שהצפרים שלנו זוכים בהישג יוקרתי זה. במסגרת התחרות, אמורים הצפרים לזהות כמה שיותר מינים של ציפורים, בשטח נתון, בתוך 24 שעות. בקבוצה הישראלית השתתפו: מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, דן אלון, הצפר הבכיר יהונתן מירב והצפר האמריקאי, טום ריד. הקבוצה הישראלית זיהתה 169 מינים של ציפורים, 9 מינים יותר מהמקום השני, אליו הגיעה הקבוצה מקורנל. 
בשנים האחרונות אנחנו יוזמים תחרות דומה גם בישראל - אלופי הנדידה. התחרות התקיימה השנה בפעם הרביעית בדרום הארץ – בנגב, בערבה ובאילת, בהשתתפות עשרות קבוצות מהארץ ומהעולם. 

חוגי צפרות

מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ממשיך לחנך את דור הצפרים הצעירים. כמדי שנה גם השנה קיימנו חוגי צפרות לילדים ולנוער. החוגים מתקיימים באזורים השונים, בהדרכת צפרים בוגרים, מנוסים בצפרות בפרט וטבע בכלל. בחופשים מתאספים הצפרים צעירים מכל רחבי המדינה ויחד יוצאים לצפות בציפורים מרהיבות! עוד לא הצטרפתם? מוזמנים להצטרף!
 

 גזירת מוות לנשרים הגולן - בואו נעצור אותה!  
התכנית להקמת חוות ענק של טורבינות רוח, אשר אושרה ביוני האחרון בוועדה לתשתיות לאומיות, והופקדה בתחילת נובמבר להשגות הציבור עלולה להוות את גזירת המוות לנשרים בגולן ובישראל כולה. החווה מתוכננת באזור תל פארס שהוא אזור חיפוש המזון והקינון של הנשרים, תכלול 42 טורבינות ענק בגובה 150 מטרים כל אחת, כגובה בניין בן חמישים קומות. מטרתן של הטורבינות לתרום לסביבה באמצעות הפחתת פליטת גזי חממה ומזהמי אוויר, אך יחד עם זאת הן מעמידות בסכנה את חייהם של מיני ציפורים ועטלפים אשר פעילים במרחב החווה, מקננים שם ומשיגים שם את מזונם. בין המינים הללו נמצאים הנשרים, מין בסכנת הכחדה בישראל. אנחנו בחברה להגנת הטבע תומכים בקידום אנרגיה נקייה, אך עמדתנו שטורבינות רוח יש להקים במיקומים שאינם מסכנים מינים בסכנת הכחדה ושלא יובילו לקטל נרחב של בעלי כנף. יש לנו אלטרנטיבה ומדיניות סדורה לפיתוח אנרגיות המתחדשות שתומכות בסביבה ובטבע עליה תוכלו לקרוא בפרק העוסק באנרגיות מתחדשות בדוח זה. אנחנו חותמים את השנה עם קמפיין להעלאת המודעות בציבור בדבר הסכנה הנשקפת לנשרי הגולן, בקריאה לציבור להגיש התנגדות באמצעות הגשת השגה לוועדה לתשתיות לאומיות כנגד התכנית כבר היום, ביום האחרון של שנת 2017 הוגשו כ- 5000  השגות ויחד אתכם אנחנו פועלים למען ביטול התכנית והצלת הנשרים.
נותרו לנו רק 9 ימים להשפיע- הצטרפו למאבק והגישו התנגשות!

 

בשנה הבאה נמשיך לפעול למען שיפור מצב ציפורי ישראל בדגש על מינים בסכנת הכחדה על ידי קידום ממשק אקטיבי לשימור מינים בסיכון, מניעת הקמת טורבינות רוח, מיפוי שטחי מפתח לציפורים, הטמעת הספר האדום והעלאת המודעות בקרב הציבור.

 

אנרגיה מתחדשת

אנרגיה מתחדשת

אנחנו פועלים לקידום מדיניות שתעודד ניצול אנרגיה ממקורות מתחדשים שאינם פוגעניים לטבע ולסביבה. מקדמים תכנית לאומית לגגות סולאריים. תומכים בשילוב של גז טבעי בייצור החשמל בישראל על מנת לצמצם את זיהום האוויר ואת פליטות גזי החממה.
 

דוח האנרגיות המתחדשות

במסגרת ועדת המשנה לאנרגיות מתחדשות בכנסת, אשר התקיימה באוקטובר, הצגנו לראשונה את הדוח שלנו לאנרגיות מתחדשות.
הדוח קובע וממליץ כי הפתרון הטוב ביותר לאנרגיות מתחדשות הוא פאנלים סולאריים על הגג. על פי הדוח, בשנת 2030, כשליש מהחשמל בישראל יכול להיות מיוצר בשיטה זו.
במסגרת הפעילות שלנו לקידום השימוש במקורות לאנרגיה מתחדשת אנחנו חוקרים ולומדים מה הן הטכנולוגיות והשיטות המתאימות ליישום בישראל. שתי הטכנולוגיות המרכזיות שמקודמות כיום, בישראל, לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הן פאנלים סולאריים על הקרקע או טורבינות רוח. אולם, בכל אחד מהפתרונות האלה יש בעיות סביבתיות: פאנלים סולאריים על הקרקע מצריכים שטחים בהיקפים גדולים מאוד, שעשויים להגיע לכ-90 עד 100 אלף דונמים עם יישום החלטת הממשלה להגיע ל-17% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.
ואילו מטורבינות הרוח ישנה סכנה אדירה לבעלי הכנף בישראל, מינים רבים של ציפורים ועטלפים, מה גם שמלכתחילה פוטנציאל הרוח בישראל הוא לא מאוד גדול. 
אל מול אלה, השימוש במשאב הגגות הקיים, וניצולו להקמת פאנלים סולאריים הוא הפתרון המסתמן כראוי ביותר והמתיישב בצורה הטובה ביותר עם חשיבה סביבתית. הדוח מציע מדיניות ותכנית פעולה לממשלה על מנת ליישם את הפתרון. הדוח ממליץ על עקרונות לשילוב ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בדרך שתהיה המיטבית ביותר עבור הדור הנוכחי והדורות הבאים, תוך שמירה על ערכי הטבע והמגוון הביולוגי יוצא הדופן ובעל החשיבות העולמית של ישראל. אנחנו סבורים כי יש לנצל את משאב הגגות ולפעול לייצור רחב היקף של אנרגיה סולארית במרחב הבנוי, יש לנצל את משאב הפסולת האורגנית לשם ייצור חשמל מביוגז תוך שמירה על איכות האוויר, המים והקרקע, יש להקים טורבינות רוח רק במידה שאין סיכון משמעותי לבעלי הכנף, בדגש על מינים בסכנת הכחדה ומיני דגל, וככל שאינן מייצרות מטרדים לתושבים. כאמור, הפוטנציאל לכך מוגבל ביותר ובכל אופן אין להגדיל את המכסה הקיימת לטורבינות רוח, ואין לאשר הקצאת קרקעות נוספות לאנרגיה סולארית.

 

תומכים בתכנית הממשלתית לגגות סולאריים

מספר שבועות לאחר פרסום הדוח שלנו, הכריז שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, על מהפכה וקידום של אנרגיה סולארית על גגות, מהפכה אשר תואמת את המלצות הדוח ואנחנו מברכים על הכרזה זאת.

התועלות המשקיות מהקמת פאנלים סולאריים על גגות הן רבות: חיסכון בתווית קווי הולכה, הפחתת זיהום אוויר, הקטנת יוקר המחיה, צמצום פליטות גזי חממה ועוד. לאור התועלות לעיל, מציעה רשות החשמל לבעלי הגגות בישראל להקים גגות סולאריים ולצמצם את עלויות החשמל שלהם או למכור את החשמל לרשת.  לצערנו, מסיבות שונות תחום זה מתפתח לאיטו ואנו קוראים לממשלה לפעול על מנת לאפשר פיתוח מואץ שלו, אך הצהרתו של שר האנרגיה מעוררת אופטימיות.
 

ביטול התכנית להקמת חוות טורבינות רוח בעין השופט

לאחר מאבק, שמחנו שלפני חודש החליטה הועדה המחוזית צפון לדחות את התכנית להקמת טורבינות הרוח ברמת מנשה. ההתנגדות שלנו להקמת חוות טורבינות רוח, בעין השופט, התמקדה בסכנה לאוכלוסיית הבז האדום, המקנן באזור, ובפגיעה בבעלי כנף נוספים. ובנוסף, חששנו שאישור התכנית יהווה מדרון חלקלק לאישור תכניות נוספות במרחב הביוספרי ברמת מנשה. לדעתנו, אזור זה אינו מתאים להקמת חוות טורבינות רוח הן מבחינת משטר הרוחות והן מבחינת הפגיעה בערכי הטבע הייחודיים לאזור זה.
לאחר חודשים עמוסים בהם פעלנו למען הגדלת המודעות הציבורית להשלכות העתידיות מהקמת חוות טורבינות רוח ברמת מנשה, וליצירת התנגדות בקרב תושבי המרחב הביוספרי של רמת מנשה, הגיעה ההודעה על ההחלטה הדרמטית של הועדה המחוזית צפון לדחיית התכנית של חברת אנרג'יקס להקמת 9 טורבינות בגובה 180 מ' כל אחת.

 בשנה הבאה נמשיך לסייע  לקדם תמהיל אנרגיות מתחדשות המבוסס על סולארי על גגות, בישראל.

טבע עירוני

שומרים על הטבע העירוני

 

יחד אתכם אנו שומרים על הטבע בעיר, מקדמים תכנון עירוני מאוזן, המתחשב בערכי הטבע העירוני ופועלים למען שימור וטיפוח אתרי טבע עירוני. יחד עם קבוצות תושבים ואזרחים שומרי טבע מקדמים התיישבות עירונית בת קיימא.

שנת 2017 תיזכר כשנה היסטורית לטבע העירוני וכשנה בה, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, יזמנו וערכנו את המסמך מדיניות ארצית לטבע עירוני שמטרתו לספק את הרקע התאורטי ואת הכלים המעשיים לתכנון ולניהול שוטף של אתרים וערכי טבע במרחב העירוני.
המסמך נועד לשמש כלי עבודה מעשי ויומיומי לעוסקים בתכנון וניהול של טבע בעיר. בשנים האחרונות עיריות שונות בישראל החלו להטמיע שיקולי מגוון ביולוגי בתכנון העירוני.
עד היום, כ-25 ערים ערכו סקרי טבע כלל עירוניים וחלקם מוטמעים בתכניות מתאר כוללניות או מפורטות. שלוש עיריות אף ערכו מסמכי מדיניות עירוניים בנושא טבע עירוני: עיריית ירושלים, עיריית תל אביב ועיריית כפר סבא.
את דצמבר 2017 התחלנו באווירה אופטימית עם הפקדת תכנית המתאר לטבע עירוני בירושלים, לאחר שנים של קידום הנושא ע"י יחידת הטבע העירוני שלנו בשיתוף קהילת ירושלים והסביבה. אנחנו מקווים שהתכנית תאושר במהרה ותהווה השראה לערים נוספות.

פעמים רבות אנחנו שומעים תגובות ספקניות לנושא הטבע העירוני. רבים שואלים: הייתכן שיש טבע ממש בעיר, בעלי חיים, צמחים ציפורים? חובבי טבע הנמצאים בעיר מכירים מקרוב את העושר של הטבע העירוני אך יש תושבים רבים שמכירים פחות. אנחנו פועלים רבות כדי להכיר לתושבי העיר את הטבע שנמצא ממש ליד הבית.
 

מדוווחים ושומרים על הטבע

בשנים האחרונות אנחנו מפעילים את טפסי הדיווח האינטרנטיים שלנו וקוראים לציבור הרחב להשתתף בפעילויות של מדע אזרחי מכל מקום, אפילו דרך הטלפון החכם. מדע אזרחי הוא שיתוף פעולה בין אזרחים למדענים.
אנחנו, בחברה להגנת הטבע מגשרים בין הציבור לבין חוקרים בסוגיות הנוגעות לשמירת טבע והגנה על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. אנו מזמינים את חובבי הטבע להיות מעורבים במדע אזרחי – לדווח על חיות דרוסות ולסייע בקידום מעברים אקולוגיים, לנטר פרפרים או לספור ציפורים ולאפשר לנו מעקב אחר השתנות האוכלוסיות, לדווח על תצפיות בציפורים ולאפשר לנו למפות שטחי טבע בעלי רגישות לשימור.

רבות מפעילויות הניטור נעשות בתוך העיר. אנחנו מקיימים פעילות עניפה של ניטור אזרחי בקהילות העירוניות שלנו, אשר נמצאות בשש ערים גדולות: חיפה, חדרה, תל אביב, מודיעין, ירושלים ובאר שבע. במסגרת הפעילות של הקהילות עירוניות אנחנו פוגשים ציבור גדול של אנשים שאוהבים טבע ושומרים על הסביבה. אנחנו מפעילים תכניות הכשרה לקבוצות שונות של פעילים. חלקם מבצעים פעילות חשובה של ניטור וכך מתקרבים ומכירים לעומק את הטבע העירוני שנמצא ממש ליד הבית.
יחד עם אגודת חובבי הפרפרים המפעילים את התכנית הלאומית לניטור פרפרים הקמנו קבוצות פעילים בחדרה ובמודיעין לניטור פרפרים. הקבוצות קיבלו הכשרה והמתנדבים יוצאים, כל שבועיים, לניטור במסלול קבוע. הנתונים עוזרים לחוקרים לקבל תמונת מצב עדכנית ולהיות עם האצבע על הדופק. בקיץ האחרון, השקנו את אפליקציית הדיווח 'ראיתי צבי' בעזרתה התושבים מדווחים לנו בכל פעם כשהם פוגשים צבאים. בחיפה עולה עניין רב סביב הסלמנדרות בוואדיות העיר. בסוף 2017 עלה לאוויר טופס דיווח חדש, העוסק בסלמנדרות בחיפה, וקבוצה של חובבי טבע פועלת בשיתוף עם קהילת חיפה והסביבה ועמותת הלב הירוק ומתנדביה יוצאים לסקרים ליליים בוואדיות העיר בלילות גשומים. בסקרים נצפו עשרות סלמנדרות - אוכלוסייה הרבה יותר גדולה ממה שידענו. נתונים אלה יעזרו לנו לפעול בצורה ממוקדת למען שמירת הטבע בעיר.

שבוע הטבע העירוני

במרץ 2017, בשיא עונת הפריחה יצאנו יחד עם 18.000 תושבים לחגוג את הטבע העירוני בשבוע הטבע העירוני שלשמחתנו כבר הפך למסורת. במסגרת שבוע זה התקיימו כ- 50 אירועים שונים ומגוונים, באתרי הטבע עירוני שונים, בכל רחבי הארץ. יחד אתכם חגגנו את היופי של ארצנו, למדנו על סוגיות שמירת טבע והכרנו את הטבע שהנמצא ממש ליד הבית. במסגרת שבוע טבע עירוני היו פעילויות רבות שהופעלו ע"י קבוצות של תושבים פעילים הפועלות במסגרת הקהילות העירוניות שלנו.

במסגרת 'שבוע הטבע העירוני', השקנו את האפליקציה החדשה לדיווח "יש טבע בעיר" כלי המאפשר לדווח על הטבע העירוני שאנחנו פוגשים, בין אם הוא נדיר או שגרתי ובכך לתמוך בעשייה שלנו למען הטבע העירוני ע"י שיתוף מידע.
 


חינוך סביבתי
אנחנו מאמינים ששינוי אמתי והנעה לאקטיביזם לשמירה על הטבע ניתן להשיג רק בתהליך חינוכי מתמשך המעורר פליאה ואהבה. אנחנו מפעילים את התכניות שלנו לחינוך סביבתי בבתי ספר וגנים רבים בכל רחבי הארץ. הקהילות העירוניות שלנו פועלות בחיפה, חדרה, תל אביב, מודיעין, ירושלים ובאר שבע. במסגרת פעילות הקהילות אנחנו מקיימים מערך גדול של חינוך סביבתי הפועל בתוך העיר מתוך מטרה לחזק את החיבור של הילדים אל הטבע בסביבתם ולהוביל, בעצמם, לשינוי.
בשנת 2017 השתתפו בפעילות החינוך הסביבתי מאות אלפי ילדים, המגיעים מקצוות שונות של הערים ומרקעים שונים. השנה בלטה מאוד הפעילות שלנו יחד עם החברה החרדית בירושלים. במהלך השנה הופעלו חוגים ופעילויות בנושאי סביבה כגון: מגוון ביולוגי, התנהלות בשטח, דילמות של שימור מול פיתוח ועוד. הפעילות התרכזה לא רק בבתי ספר וכיתות אלא חלשה על כלל המוסדות הקהילתיים בחברה החרדית  וזאת על מנת ליצור תהליך הטמעה הוליסטי שיחבר קהילה שלמה לסביבתה.  במהלך השנה הופעלו 15 חוגי טבע במנהלים קהילתיים, בהם השתתפו כ-230 ילדים. במקביל הופעלו 16 חוגים נוספים במוסדות חינוך תורניים, בהם השתתפו כ-430 תלמידים. התקיימו 8 אירועים קהילתיים למשפחות בהם נרשם מספר שיא של משתתפים המונה כ-3600 משתתפים! בנוסף לפעילות השוטפת בקהילה, התקיימו 7 ביקורים חד פעמיים של מוסדות חינוך חרדים בעמק הצבאים אשר הועברו על ידי מדריכי החינוך הסביבתי של הקהילה. גם בפעילויות הללו השתתפו כ-1000 תלמידים. לסיכום שנת הפעילות - ללא שום ספק החברה החרדית חפצה באימוץ עקרונות של שמירת טבע, קיימות וסביבה ואנו מקווים שהפעילות שהתקיימה השנה תקבל ביטוי בחיי היום יום של המשפחות אשר נחשפו לפעילויות השונות.  

בשנה הבאה נפעל למען: ביצוע סקרי טבע עירוני והטמעתם בתכניות המתאר של העיר, עיגון סטטוטורי של אתרי הטבע העירוני, ניהולם ע"י אנשי מקצוע ותחזוקתם ע"י קהילה חזקה ומעורבת.

 
 

נחלים

 

שומרים על הנחלים

אנחנו פועלים למען ניהול מקיים של נחלי ארצנו, לשיקום זרימת המים בנחלים ולשינוי אופן ניהול מי המעיינות "בארץ פלגי מים".
 

ישראל סבלה ממשבר חמור של מחסור במים, אך בשנים האחרונות מותפלות בישראל כמויות גדולות של מי ים והודות לכך, אנו יכולים לצאת ממשבר המים שאנו נתונים בו. מערך התפלת מי ים הוא חלון הזדמנויות לשינוי מגמת ההרס של נחלי ישראל. החברה להגנת הטבע פורשת חזון בר השגה עבור שיקום הנחלים שעקרונותיו הם: ניהול בר-קיימא של משאבי המים הטבעיים, שחרור מעיינות ושיקום שפיעתם, הגדרת קריטריונים להפקת מי תהום, אימוץ גישה אקו-הידרולוגית ושינוי המבנה המנהלי האחראי לניהול הנחלים. האתגר כרוך במשאבים ובזמן ממושך, אולם הוא אפשרי בהחלט, אם רק נדע לשים את הנושא בסדר עדיפות גבוה.

הקמת פארק במורד נחל קישון

לאחר שנים של פעילות אינטנסיבית, בה פעלנו יחד עם הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, ויחד עם ציבור תומך, שלקח חלק פעיל בקידום הנושא והעלאתו לסדר היום הציבורי. במרץ האחרון, פנינו לזאב אלקין, השר להגנת הסביבה, בפנייה להוביל להחלטת ממשלה מתוקצבת לבניית פארק במורד נחל הקישון.  לאחר כחודש אושרה התכנית להקמת פארק ציבורי במורד נחל הקישון. פיתוח הפארק ינגיש משאבי טבע ייחודיים וחשובים לכל תושבי מטרופולין חיפה וישמש עבורם כריאה ירוקה בלב מפרץ חיפה, בהיקף של 586 דונם. זוהי הצלחה אדירה לנו ולטבע. בקרוב תשוקם באזור צמחיית נחלים, יוקמו מרפסות תצפית, למען המטיילים, וכל זאת במקום בו כיום נערמות מכולות הובלה של חברת נמלי ישראל.
 

אסון נחל אשלים
בעקבות אסון נחל אשלים הגשנו הצעת חוק שתאפשר לתבוע פיצויים על פגיעה בערכי טבע מוגנים. 
האירוע בנחל אשלים זעזע את כולנו. קשה לעמוד כנגד זרימה "שופעת" ומצחינה של שפכים, קשה לראות חיות שנפחו את נשמתן, קשה להאמין שמלבד הצלה דחופה של החיות, אין מה לעשות ואין דרך חוקית למנוע אסונות כאלה בעתיד.

בעקבות האסון ולמען מניעת אסונות דומים בעתיד פעלנו למען קידום הצעת חוק, שתאפשר להגיש תביעות אזרחיות נגד מפעלים מזהמים על פגיעה בערכי טבע מוגנים. על פי הצעת החוק, בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לטבע ולסביבה, והפיצויים יוקדשו למטרות של שמירת טבע.

כיום, החוק אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כמפגע סביבתי, ולכן אזרחים וגופים ציבוריים אינם יכולים להגיש תביעות על כך. הצעת החוק החדשה באה לתקן את המצב. היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, דלית דרור, העבירה את עמדתה התומכת בחוק שיזמנו. תמיכת המשרד להגנת הסביבה עשויה להיות השפעה מכרעת בקידום הצעת החוק.
סיכום המלצת היועצת המשפטית, דלית דרור: "אין מניעה מלתמוך בהצעת החוק. הצעה זו עשויה להגביר את האכיפה האזרחית בגין מפגעים סביבתיים, להגביר את ההרתעה כלפי מזהמים, ולתת כלים משפטיים נוספים המותאמים לייחודיות המפגעים הסביבתיים, אשר חסרים בדיני הנזיקין הכלליים". אנחנו מקווים כי המלצה זאת תביא לקידום החוק ולאישורו בכנסת בהקדם.

 

מחנכים דור צעיר של שומרי הנחל

מזה שנים רבות, שאנחנו פועלים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשויות הניקוז, בפיתוח ובהובלת התכנית החינוכית "שומרי הנחל". עשרות קבוצות של תלמידים פועלות בנחלים שונים ברחבי הארץ. מטרת התכנית ליצור שייכות וזיקה בין קהילת הנחל לבין הנחל. לחבר את תושבי האזור אל משאבי הטבע והמורשת בסביבתם, ולעודד לאחריות סביבתית באמצעות שילוב בין פרויקט השיקום הפיזי של הנחל והפרויקט החינוכי.

אנחנו תומכים בפעילות ציבורית של תושבים ופעילים מקומיים למען שיקום וטיפוח נחלים ומקורות מים כדוגמת הפעילות לשיקום נחל תנינים והפעילות לשיקום עין שרונה בהובלת צוות בית ספר שדה גליל.

 

מקדמים מדיניות לשיקום הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל

ניצול מקורות המים הטבעיים של ישראל והפיתוח העירוני והחקלאי המואץ במשך עשרות שנים גרמו נזק ופגיעה בנחלים: בכמות המים בהם ובאיכותם, וכן במערכות האקולוגיות הייחודיות בנחלים ובבתי הגידול הלחים. בעשורים האחרונים הועלה המצב החמור של נחלי ישראל לדיון ציבורי ומקצועי, והוגדר צורך בגיבוש מדיניות לשיקום הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל וביישומה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויי גישה מהותיים בשני תחומים מרכזיים של מדיניות שיקום שפיעת המים בנחלים. התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים - כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי. לכאורה, השגת יעדים אלה מתאפשרת עם התבססות אמצעי ייצור של מים שפירים (התפלה) ומים מושבים באיכות גבוהה לחקלאות, אולם למעשה, תוכניות השיקום שגובשו ועברו שלבים מורכבים של אישורים לביצוע, נתקלות בחסמים, ואינן מקודמות. כיום אין מדיניות ארוכת טווח לניהול משק המים בישראל ולשיקום הנחלים. לא קיימת גם פלטפורמה ציבורית אפקטיבית במוסדות המנהלים את משק המים. במציאות כיום מתרבים צרכני המים ומתחרים אלה באלה, מגמות עולמיות משפיעות על ההיצע ועל איכותו, טכנולוגיות מתפתחות, והציבור מבקש להיות מעורב בניהול אחד מן המשאבים הציבוריים היקרים לו ביותר. אנחנו קוראים לממשלה ובראשם לממונים על משק המים - שר האנרגיה ומנהל רשות המים - ולדרוש להסדיר כהלכה את מעמדו של הציבור בניהול המשאב, ולחייב את תכנון ראוי לתרחישי ביקוש והיצע משתנים. אנחנו קוראים להשלים את תוכניות-האב למשק המים בכלל, ואת תוכניות המים לנחלים בפרט, וליישם אותן.

אנחנו קוראים לנציגי הציבור לשמור על מקורות המים שלנו, לשקם את הנחלים, לחדש ולעדכן את חוק המים.

לפנינו שנה מלאת אתגרים, בתחום משק המים ושיקום הנחלים בישראל. נמשיך לפעול למען העלאת המודעות הציבורית לשיקום מעיינות ונחלים ברמה הארצית והמקומית. למען גיבוש הסכמות לניהול אגני (אקו - הידרולוגי) של הנחלים. למען הפיכת רשויות ניקוז לרשויות אגניות; השבת המשרד להגנת הסביבה לתפקידו כבעל בית בתחום שיקום הנחלים – במסגרת חוק הנחלים; תוך הותרת רשויות הניקוז כשחקן ביצועי דומיננטי וחיזוק ההיבטים הסביבתיים בפעילותם - במסגרת חוק הניקוז.
 

השטחים הפתוחים

והמגוון הביולוגי

 

 שומרים על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי

אנחנו, בחברה להגנת הטבע, פועלים לשמירה על השטחים הפתוחים והסדרה של מסדרונות אקולוגיים בתכנון בישראל. מטרת העל שלנו היא השמירה על מגוון של מערכות אקולוגיות, נרחבות, רציפות ומתפקדות תוך מניעת הכחדה של בתי גידול ומינים. התמיכה שלכם, שמלווה אותנו, לאורך כל הדרך היא הכוח שלנו להצליח.

חולפות השנים ואנחנו ממשיכים לעמוד על המשמר
מסכמים את שנת 2017 עם עשייה מרובה למען השמירה על השטחים הפתוחים בישראל, כאשר ברקע אי בהירות לעתידם של עמק ססגון שבבקעת תמנע והדיונה הגדולה באשדוד. איומי הבנייה באזורים אלה חוזרים ונשנים ואנחנו ממשיכים לעמוד על המשמר.

כבר יותר מעשר שנים שאנחנו מנהלים מאבק עיקש נגד בנייה בעמק ססגון שבבקעת תמנע. במהלך שנים אלה מקודמות תכניות להקמת מלון בעמק ססגון. הקמת מלון והפיתוח הנלווה לו (קווי תשתית, דרכי גישה ועוד) מהווים הרס קריטי, צמצום השטחים הפתוחים, קיטוע רצף השטחים הטבעיים, הרס של בתי גידול רגישים ופגיעה בנוף הפתוח. בנוסף, פיתוח מסוג זה עלול למנוע מן המטיילים לנוע בחופשיות בשטחים הפתוחים ובמרחבי הנגב. אנחנו רואים בתכנית להקמת המלון בעמק ססגון פגיעה בשטח ייחוד, ולכן אנחנו פועלים בהתמדה כדי לעצור אותו. לפני מספר חודשים הגשנו ערר, ביחד עם המשרד להגנת הסביבה וראש עיריית שדרות, נגד הקמת המלון בעמק ססגון. בתחילת דצמבר פורסמה החלטת ועדת הערר של המועצה הארצית. הועדה דחתה את הערר, אך היא מעמיסה תנאי סף, כמעט בלתי אפשריים, עבור היזם, ובכך בעצם מבטלת את התכנית להקמת מלון בעמק ססגון. אנחנו מברכים ושמחים על כך, אך יחד עם זאת מבינים שאין זהו הסוף למאבק. נמשיך לעמוד על המשמר ולהתנגד לבנייה הרסנית זאת.

הדיונה הגדולה באשדוד נמנית על רצועה הולכת ונעלמת של חולות החוף בישראל. בעשרות השנים האחרונות, נוצרת פגיעה בלתי הפיכה ויומיומית בנוף הדיונות אשר מצטמצמות ללא היכר. כיום, המקום היחיד בארץ שמקיים מערכת אקולוגית סביבתית של דיונות, שמשמרות נוף, צמחים ובעלי חיים אופייניים וייחודיים היא מערכת חולות ניצנים, בין אשדוד לאשקלון, הכוללת גם את חולות אשדוד והדיונה הגדולה.
אנחנו רואים את הנחיצות והחשיבות בהקמת יחידות דיור נוספות בעיר אשדוד ולכן בירכנו על המנגנון של הסכם הגג, לפיתוח פתרונות דיור באשדוד, אך כשותפים בתכנית המתאר החדשה של העיר, אנחנו קוראים לשנות את כיווני ההתפתחות של העיר לכוון צפון העיר ומזרחה, בתחומי "המשולש החקלאי".
עוד לא מאוחר, המדינה יכולה עדיין לתקן את ההסכם לתכנית המתאר הכוללנית ולהתפתחות העירונית של אשדוד מבלי לפגוע בשטחי החולות. שטחי החולות האלה הם נכס לאומי ייחודי ומשאב טבעי חשוב בו התברכה העיר אשדוד. הם פיקדון בידינו לשימור ולא לפיתוח. הם חלק מיחידת החולות האחרונה במישור החוף, שנותרו בה מרחבים של דיונות גבוהות ונודדות, עם בתי גידול ייחודיים של חיות בר. השטח הזה הוא מוקד משיכה לתושבי אשדוד והסביבה ולמטיילים מכל הארץ, שמחפשים חוויה אמתית של נופש ופנאי. אנחנו קוראים להכרזת שמרת טבע, באזור זה, ובכך לבטל את התכניות לבנייה, על הדיונה הגדולה, לאלתר.

שומרים על שטחי הטבע במרכז הארץ 
במהלך השנה האחרונה מקודמת תכנית להקמת שדה תעופה חדש, במקום שדה התעופה בהרצליה. שטח שדה התעופה המבוקש הוא 470 דונם, והוא מיועד בעיקר לטיסות פנאי, הכשרה ושירותי כיבוי. כרגע מוצבות שלוש חלופות, להקמת שדה התעופה במרכז הארץ. שלושתן נמצאות בלב שטחים פתוחים וערכיים של טבע, נוף וטיול:
מרחב חרוצים הצמוד לשמורות הטבע בני ציון וחרוצים במרחב הפולג. זהו אזור חקלאי פעיל, ריאה ירוקה מרכזית המהווה חייץ פתוח בין אזורים אורבניים צפופים, מרחב לטיול ופנאי בחיק הטבע, ומרחב המקיים מערכות אקולוגיות, בתי גידול ייחודיים וערכי טבע.
מרחב נחל אלכסנדר בו גופי מים מגוונים ובתי גידול לחים - במרחב הנחל לא הרחק מהשטח המוצע לשדה תעופה, צפוי להתבצע

פרויקט ייחודי - "פארק הציפורים עין החורש", הכולל שימור ברכות דגים והפיכתם לאתר טבע וצפרות בשרון, בדומה למאגר החולה בצפון.
מרחב מזרח חדרה - הנחלים חדרה, יצחק וחביבה. במרחב זה מוצעות שתי חלופות באזורים המהווים ריאות ירוקות ואף אזור נחל איתן אשר זכו לטיפוח בשנים האחרונות והפכו לאזורי טיול מוסדרים ופינות נופש ומרגוע בטבע.
אנחנו מתנגדים  לשלושת החלופות הפוגעניות האלה, ומציעים בחינת חלופות אחרות כדוגמת שדות תעופה אחרים, שכבר קיימים, אשר אין להן השלכות כה קשות והרסניות על הטבע והסביבה.

 

הסדרת מעברים בטוחים לחיות הבר

השנה השקנו את אפליקציית הדיווח על חיות דרוסות באמצעות WAZE – תודה שדיווחתם!

בעלי חיים כמו צבאים, דורבנים, גיריות, צבים, צבועים, לוטרות ואחרים מתקשים לחצות את הכביש בלי להידרס ולסכן את חייהם ואת חיי הנהגים בכביש. המודעות הגוברת לקושי ולסיכון הקיים לבעלי חיים כתוצאה מכבישים, גרמה לבניית מעברים מיוחדים עבור בעלי חיים בכבישים חדשים או כאלו שעוברים הרחבה ושדרוג, אך עדיין בעשרות כבישים אין פתרון ונדרשת הערכה ארוכת טווח כדי לבדוק האם המעברים החדשים הם הפתרון הנכון.
אנחנו פועלים להסדרת מעברים בטוחים לחיות בר, שיעזרו למנוע את הפגיעה בהם ומזמינים אתכם להמשיך ולקחת חלק.
ראיתם חיית בר דרוסה בכביש בין-עירוני? דווחו לנו!

חורף של שמירת טבע
גם השנה קיימנו אירועים ציבוריים למען השמירה על השטחים הפתוחים. חורף של אירועי שמירת טבע הפך אצלנו למסורת. מדי שנה, בעונה בה הטבע בשיאו, אנחנו מזמנים את הציבור הרחב להכיר מקרוב את השטחים בהם אנחנו פועלים. להכיר את היופי, לגעת בטבע ולשמוע מקרוב על הסוגיות שמירת הטבע ועל האזורים המאוימים.  שמחנו לפגוש אתכם בחורף שעבר וכבר עומלים על הכנת האירועים הצפויים לחורף זה.

שומרים על הטבע יחד עם מקבלי ההחלטות והמגזר העסקי

בשנים האחרונות תופסת סוגיית השפעת האדם על המגוון הביולוגי מקום נרחב בתודעה הציבורית העולמית בכלל, ובעשייה של המגזר העסקי בפרט. מתוך ההבנה כי הטבע מספק שירותים חיוניים לשרשרת האספקה של עסקים, מתוך ניהול סיכונים והמודעות הציבורית הגוברת להשפעת המגזר העסקי על המגוון הביולוגי, והן מתוך רצון לבידול וחדשנות עסקית כחלק מתפיסת האחריות התאגידית. בנוסף, ההשפעה על המגוון הביולוגי היא גם נדבך בחובת הדיווח של חברות עסקיות. בשנים האחרונות אנחנו מקדמים פרויקטים רבים יחד עם מקבלי החלטות ובעלי תפקידים בכירים בעולם העסקי, למען שילוב שיקולים של מגוון הביולוגי בליבת העשייה של החברות והארגונים.
השנה סיכמנו בהצלחה פרויקטים להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי עם 8 ארגונים גדולים, בניהם משרדי ממשלה וחברות מובילות במשק הישראלי. תוצרי הפרויקטים הוצגו בכנס מסכם. בין החברות: מלח הארץ בע"מ אשר פועלת לשמירה על אוכלוסיית העופות בבריכות המלח; הועדה המחוזית לתכנון ובניה- מחוז דרום שאישרה הנחיות מחייבות להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית בתכנון; משרד החקלאות ופיתוח הכפר, האגף לדיג וחקלאות מים שפועל לצמצום יחסי גומלין בין כרישים לבין חוות חקלאות ימית לגידול דגים בים הפתוח; חברת החשמל לישראל שפועלת למזעור התנגשויות של עופות בקווי מתח באמצעות התקנת אמצעי סימון ייעודיים; תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ וקו מוצרי דלק בע״מ הפועלת לשמירה על המגוון ביולוגי במתקני חברת תש״ן, לרבות שמירה על בית הגידול של הצמח הנדיר "שום קולמן" הגדל באחד ממתקני החברה, כמו גם פעולות לצמצוםזיהום אור וסילוק מינים פולשים ממתקני החברה; הנסון ישראל בע״מ מקבוצת הידלברג צמנט פועלת למען מזעור מפגעים של צמחים פולשים ולהעצמה קהילתית; חברת יקב תבור הטמיעה פרוטוקול תומך מגוון ביולוגי ב85% מהכרמים שלה, וייצרה את ה"יין האקולוגי" הראשון בישראל; החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע״מ אישרה פרוטוקול מפורט להטמעת שיקולים של מגוון ביולוגי בפרויקט הגנה על המצוק החופי.
במסגרת המיזם המשותף לנו, למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים, שש חברות ישראליות יקבלו מימון של 1100 אלף שקל כל אחת להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי בפעילותן. החודש החלו החברות הזוכות בפעילות: מקורות, נתיבי ישראל, טרה, מילופרי, פארק תמנע וחברת חשמל  ינתבו את המענקים לצורך מניעת זיהום אור, שיפור סניטציה ברפתות, עיבוד חקלאי תומך מגוון ביולוגי ויישום תוכנית ניהול אקולוגית לאטרקציה תיירותית. תוצרי הפרויקטים יוצגו בכנס שיערך בשנת 2019.

משמר התכנון

לאחר העברת מנהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר, נוצרה בישראל מציאות תכנונית בה אין אף גוף שדואג לאינטרסים של הציבור בכל הליכי התכנון. בתוך החלל הזה הקמנו את "משמר התכנון" - קואליציה של ארגוני חברה אזרחית וארגונים מקצועיים בתחום התכנון הסביבה והדיור הפועלת למען מערכת תכנון עצמאית ומקצועית, בה נשמע הקול של החברה האזרחית. משמר התכנון מאגד בתוכו קשת רחבה של ארגונים שחולשים על תחומים שונים, מה שמאפשר למשמר התכנון להגיע לוועדות התכנון (הוותמ"ל) ולשמש בהן כבלמים ואיזונים. מטרתו של הוותמ"ל (בהחלטת ממשלה) היא להריץ כמה שיותר מהר תכניות ענק הפוגעות בעשרות ומאות אלפי אזרחי מדינת ישראל, כאשר לאחרונים אין את הכלים והידע להתמודד מולם.בדצמבר 2017,  פרסמנו את דו"ח המעקב התקופתי לפעילות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה למתחמים מועדפים לדיור)הוותמ"ל( במלאת שלוש שנים לאישור חוק הוותמ"ל. הדוח חושף כי למרות שהוועדה אישרה עד כה 34 תכניות, בהיקף של 95 אלף יחידות דיור, בפועל לא נבנתה אפילו יחידת דיור אחת! עוד חושף הדוח, כי בעוד שהוועדה מקבלת 32 אחוז מההתנגדויות של משרדי הממשלה, מתקבלות רק 4 אחוז מההתנגדויות של הציבור, ו - 84 אחוז מההתנגדויות של הציבור, נדחות לחלוטין. לפי ממצאי הדוח הוותמ"ל, ככלי המרכזי בו בחרה הממשלה להתמודדות עם משבר הדיור, מתגלה לאחר שלוש שנות עבודה כוועדה עוקפת תכנון ודמוקרטיה. הוועדה מאשרת במהירות עשרות אלפי יחידות דיור במחי יד על חשבון עשרות אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים בשולי הערים. הבעייתיות הגדולה בעבודת הוותמ"ל שעולה מהדו"ח היא שהצורך הגדול ביחידות דיור, הוא זה ששולט בעבודת הוועדה, והתכנון הכולל של מוסדות ציבור, פתרונות תחבורה - ציבורית ופרטית, הוא משני בלבד, אם בכלל. הוועדה מקדמת בנייה חדשה, על גבי שטחים פתוחים ערכיים ועל גבי שטחים חקלאיים, לעיתים קרובות - בניגוד לעמדת הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות. כמו כן, מציג הדוח את ההתנגדות ההולכת וגוברת של הציבור לעבודת הוועדה, הן מכיוונן של רשויות מקומיות והן מכיוונן של התאגדויות ציבוריות, הקוראות לתכנון נכון יותר ומתחשב יותר, הרואה את כלל הגורמים ולא "סופר" יחידות דיור בלבד. אנו קוראים לשר האוצר, משה כחלון, האחראי על מערכת התכנון בישראל, שלא להאריך את הוראת השעה ולהפסיק את פעילותה של הוועדה.

צבא הגנה לטבע
במסגרת המיזם צבא ההגנה לטבע, פרויקט משותף לחברה להגנת הטבע וצה"ל בשיתוף רשות הטבע והגנים, התקיימו השנה מספר מיזמים מרשימים מאוד לשמירה על המינים. בניהם המיזם להצלת אירוס הגולן, פרח בסכנת הכחדה, במסגרתו נעשו מיפוי וזיהוי של אתרי טבע ומורשת ייחודיים במרחב האימונים ונעשית פעילות אקטיבית להנגשתם ולשמירתם, ומיזם לשמירה על האלות האטלנטיות בשומרון, במסגרת פעילות חטמ"ר השומרון. אלה דוגמאות להירתמותו של צה"ל לביצוע תהליכי תכנון, המאפשרים מימוש מטרות הפעילות הצבאית לצד צמצום הפגיעה בטבע.

 

פועלים למען תכנון כבישים תוך שמירה על הטבע

הביקוש התחבורתי בישראל הולך וגובר. אנחנו קוראים לעודד את הציבור לשימוש בתחבורה הציבורית ושיפור התחבורה הציבורית בישראל. אם זאת, ניכר כי קיים צורך ממשי בשיפור והוספת כבישים. אנחנו קוראים לתכנון כבישים תוך מזעור הפגיעה בשטחים הפתוחים ומציעים חלופות שאינן פוגעות בטבע. את שנת 2017 פתחנו עם ביטול כביש פלך על ידי המועצה הארצית לתכנון. ולבניה. כביש שהיה מתוכנן לחצות את שמורת הטבע נחל יצהר. כך שסיכמו זאת בעיתונים: "בחברה להגנת הטבע זכו באחד הניצחונות בגליל".

נותנים תקווה לים המלח

בשיא החום של אוגוסט פרסמנו מסמך עמדה חדש בנוגע לעתידו של ים המלח. המסמך נועד לעורר דיון בפעולות שיכולות להביא לשיפור במצבו הנוכחי של ים המלח. אין מטרת המסמך, להמשיך ולחזור על הבעיה ועל הגורמים לה, אלא להגדיר באופן ברור, מה כן ניתן לעשות. המסמך מרכז צעדים שכבר נבחנו ונמצאו אפשריים וכולל המלצות המתייחסות לירידת המפלס, ולהפיכת אזור זה לאזור תיירותי, בו דווקא השינויים הדרמטיים ,שחלו באזור, בעקבות התייבשות ים המלח, יביאו לעניין ומשיכה של תיירים.

יוזמים חקיקה לשמירה על הטבע

בשנה החולפת יזמנו, בשיתוף, רשות הטבע והגנים את הצעת החוק למניעת פלישות ביולוגיות מזיקות ולטיפול בהן. רגע לפני סיכום 2017 התבשרנו כי הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת ועתה ניתן להתחיל לקדם אותה. מטרתה של הצעת חוק זו היא למנוע כניסתם של מינים זרים פולשים לישראל, למנוע את התבססותם, לצמצם את התפשטותם ולמזער את השפעתם של מינים שכבר התבססו, במטרה להגן על בריאות הציבור, המערכות האקולוגיות, המגוון הביולוגי, התשתיות, החקלאות והכלכלה, ובהתבסס, בין היתר, על עיקרון "הזהירות המונעת". הצעת החוק גובשה בשים לב למחויבות ישראל לאמנות בין-לאומיות להגנה על המגוון הביולוגי ולהחלטת הממשלה בנושא פיתוח בר קיימא. ההצעה מאמצת את העיקרון המקובל והמנחה את גופי שמירת הטבע במדינות המערב, לרבות לפי הדירקטיבה האירופית, ולפיו מניעה הינה האמצעי הטוב ביותר להתמודדות עם תופעת המינים הפולשים, בהיותה האמצעי היעיל והזול ביותר. אנחנו פותחים את השנה בתקווה לאישור החוק בכנסת בקרוב.
 

גם בשנה הבאה נמשיך לפעול למען השמירה על השטחים הפתוחים, תוך הגנה סטטוטורית, ניהול אפקטיבי של השטח וטיפול בתהליכים מאיימים. כל זאת בשקיפות למען הציבור, תוך העלאת מודעות ציבורית ויצירת שותפות עם הציבור הרחב למען השמירה על הטבע והסביבה בישראל.

טיילות

טיילות

  • White Facebook Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now